פסק-דין בתיק ת"ק 36150-10-11

בפניי תביעה כספית ע"ס 30,000 ש"ח שעניינה אי תשלום דמי תיווך.

ביום 02.01.2011 התקשר הנתבע עם התובעת, מתווכת במקצועה, בהסכם להזמנת שירותי תיווך (נספח לכתב התביעה) למכירת דירה ברחוב האורן 65 ברמת ישי (להלן: הדירה"), ולפיו התחייב הנתבע לשלם לתובעת דמי תיווך בשיעור 1.5% בתוספת מע"מ מהמחיר בו תימכר הדירה באמצעותה ודרכה של התובעת.

לפי הנטען בכתב התביעה, התובעת הציגה בפני הנתבע מספר נכסים, ביניהם הדירה הנ"ל שבבעלותם של ה"ה תמר ודורון גת (להלן: "משפחת גת"). בעקבות ביקור שערך הנתבע יחד עם התובעת בדירה הנ"ל ביום 02.01.11, הודיע הנתבע לתובעת כי הוא מעוניין בדירה זו. לאור זאת, הפגישה התובעת את הנתבע עם משפחת גת וביניהם נוהל מו"מ בקשר למחיר הדירה. התובעת דווחה לנתבע, כי משפחת גת הציעה 1,280,000 ש"ח, ואילו הנתבע העלה הצעה נגדית בסך 1,170,000 ש"ח הנמוכה בהרבה מן המחיר הנקוב בכתב ההתחייבות עליו חתום הנתבע והעומד ע"ס 1,300,000 ש"ח. התובעת טוענת, כי במהלך הפגישה הנ"ל טען הנתבע, כי התובעת דווחה לו על מחיר דירה התחלתי אשר נופל בהרבה מהמחיר שנתבקש בפועל ע"י בעלי הדירה. בעשותו כאמור, ניסה הנתבע להציגה באור שלילי בפני בעלי הדירה בטענה, כי התובעת נוקבת במחירים שונים מאלה שנמסרים ע"י בעלי הדירה בשלבים השונים של המו"מ. כל זאת, עשה הנתבע - כך לטענת התובעת - על מנת להתחמק מתשלום דמי התיווך המגיעים לה עפ"י ההסכם. התובעת מוסיפה וטוענת, כי לאור הצעתו של הנתבע נאותה משפחת גת להוזיל את מחיר הנכס המבוקש ל- 1,245,000 ש"ח, אך גם הצעה זו נדחתה ע"י הנתבע. משכך, לא צלח המו"מ בין הנתבע לבין משפחת גת. התובעת הייתה נכונה להמשיך ולהציג בפני הנתבע נכסים נוספים, אולם הנתבע הודיע לה כי אין הוא מעוניין עוד ברכישת דירה ברמת ישי וכי הוא מבקש לרכוש דירה בקרית טבעון, ואגב כך הודיע על סיום הקשר החוזי ביניהם.

כעבור מספר חודשים, גילתה התובעת לתדהמתה כי הנתבע רכש את דירתה של משפחת גת "מאחורי גבה", ללא ידיעתה ובניגוד להסכמה שהושגה ביניהם, והכל במטרה לחמוק מתשלום דמי התיווך. פנייתה של התובעת אל הנתבע בדרישה לתשלום דמי התיווך המגיעים לה, לא נענתה.  מכאן התביעה שבפניי במסגרתה טוענת התובעת, כי הייתה "הגורם היעיל" לגיבוש העסקה ועתרה לחיוב הנתבע בדמי התיווך המגיעים לה עפ"י ההסכם בגין רכישת דירת משפחת גת.

לתמיכה בתביעתה, צירפה התובעת כתבי ההתחייבות עליהם חתום הנתבע ביחס לדירות שהראתה לו התובעת, לרבות דירתה של משפחת גת. עוד צורף מכתב דרישה לתשלום דמי התיווך ששיגרה התובעת אל הנתבע מיום 28.08.11 בטרם הגשת התביעה. עוד הציגה התובעת קבלה בדבר תשלום דמי התיווך בהם נשאו בני הזוג גת בגין העסקה מושא התובענה.  

בכתב ההגנה, מודה הנתבע כי שכר את שירותיה של התובעת בכדי למצוא עבורו דירת מגורים ברמת ישי. עוד מודה הנתבע, כי ביום 02.01.11 חתם על כתב התחייבות ביחס לדירה של משפחת גת וכי התובעת הציגה בפניו את הדירה הנ"ל סמוך למועד החתימה על כתב ההתחייבות. לדבריו, אף שנרשם בכתב ההתחייבות כי מחיר הדירה המבוקש הוא 1,300,000 ש"ח מסרה התובעת לנתבע, כי בעלי הדירה מסכימים להוזיל את מחיר הדירה ל- 1,180,000 ש"ח. לאור זאת, העלה הנתבע הצעה נגדית בסך 1,150,000 ש"ח. מכיוון שפער המחירים לא היה גדול, ארגנה האחרונה מפגש בין הנתבע לבין משפחת גת בנוכחותה. לפגישה הנ"ל שהתקיימה ביום 19.01.11 הגיע התובע כשהוא מלווה בגיסו, מר אבי תמיר. או אז, התברר כי קיים פער רציני של 100,000 ש"ח בין מחיר הקנייה שמסרה התובעת לנתבע לבין דרישת המוכרים בפועל. עקב כך, הסתיימה הפגישה בין הנתבע לבין משפחת גת ללא כל תוצאה. לאור התנהגותה זו של התובעת, החליט הנתבע להפסיק את ההתקשרות עמה. כעבור מספר חודשים, העבירה אחותו של הנתבע מודעה שהתפרסמה באתר האינטרנט "יד 2". לטענת הנתבע, במודעה צוין מספר טלפון ללא כתובת או שם. הנתבע שוחח טלפונית עם בעלי הדירה ובשיחה התברר, כי כבר נפגשו בעבר וכי המדובר בדירתה של משפחת גת. מרגע זה, ניהל הנתבע מו"מ אל מול משפחת גת, ללא קשר או מעורבות מצד התובעת, אשר בסיומו חתמו הצדדים על הסכם מכר. לטענת הנתבע, לא היה לתובעת כל חלק בעסקת המכר ובוודאי שלא הייתה הגורם היעיל בעסקה הנ"ל.  

לביסוס ראיותיו, צירף הנתבע תצהיר חתום ע"י אחותו, גב' נחמה בורנשטיין (נ/1) ובו נכתב כי העבירה לאחיה הנתבע מודעה שפורסמה באתר "יד 2", ובה הוצעה למכירה דירה ברחוב האורן ברמת ישי ללא כתובת מדויקת של הנכס, במחיר של 1,250,000 ש"ח ובציון מס' טלפון של המוכרים בלבד. כן צורף מכתב המענה של הנתבע אל התובעת באמצעות עו"ד מטעמו מיום 21.09.11 (נ/2). 

בדיון שהתקיים בפניי העידה התובעת, ומטעם הנתבע - העיד הוא בעצמו וגיסו תמיר.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שקלתי את עדויות הצדדים ובחנתי את הראיות שהוגשו לתיק, אני מחליטה לקבל את התביעה, ואנמק:

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע הזמין את שירותי התיווך של התובעת על מנת למצוא עבורו דירה ברמת ישי.

עוד אין חולק, כי הנתבע חתם ביום 02.01.11 על כתב התחייבות ביחס לדירה מושא התובענה, ולפיו

התחייב הנתבע לשלם לתובעת 1.5% ממחיר הנכס הנמכר ובתוספת מע"מ כחוק. מהעדויות עולה, כי התובעת שימשה גם כמתווכת עבור בני הזוג גת שעמה התקשרו האחרונים לצורך מציאת רוכש לדירה הנ"ל. מהראיות שהונחו לפניי עולה, כי משפחת גת שילמה לתובעת את דמי התיווך המגיעים לה מהם עבור העסקה הנ"ל בסך 14,000 ש"ח.

אין גם חולק, כי התובעת הראתה את הדירה לנתבע ביום 02.01.11 ואף הפגישה בין הנתבע לבין בעלי הדירה ביום 19.01.11. כך גם כך, אין חולק כי במהלך הפגישה הנ"ל התקיים מו"מ בין הנתבע לבין משפחת גת, דרכה, באמצעותה ובסיועה של התובעת, ביחס לקניית הדירה (ראו מוצג נ/2). בפגישה הנ"ל נכח גם תמיר, גיסו של הנתבע.

4 חודשים לאחר מכן, נחתם הסכם מכר בין משפחת גת לבין הנתבע, ולפיו רכש הנתבע את הדירה ושילם עבורה סך של 1,225,000 ש"ח.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם הייתה התובעת "הגורם היעיל" שהביא להתקשרות בין הנתבע לבין משפחת גת, אם לאו.

בשאלה זו אני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסתו של הנתבע.

ראשית אציין, כי התובעת מסרה עדות פשוטה, רהוטה והותירה עלי רושם מהימן.

לעומת זאת, לא מצאתי ליתן אימון בעדותו של הנתבע אשר לא עלתה בקנה אחד עם הראיות שהונחו לפתחו של בית המשפט. 

הנתבע העיד, כי הקשר עם משפחת גת נוצר מחדש בעקבות מודעה שמסרה לו אחותו ואשר פורסמה באתר האינטרנט "יד 2", ולפיה פרסמה משפחת גת את הדירה באופן עצמאי. עוד טען הנתבע בעדותו, כי לא צוינו בהודעה פרטי הבעלים או כתובת של הדירה.